שלמה ארצי סקירת הופעה בזאפה אמפי שוני מאי24

אז מסתבר שביום כזה עוזבים הכל ונוסעים לשוני, גם כשיש פקקים לא הגיוניים בדרך.
אי אפשר לתאר את מה שהלך שם, חוץ מוואו. וואו. וואו. עברו מאז 12 שעות ואני עדיין באדרנלין ובהיי מטורף, זה אומר הכל מבחינתי. שואו אדיר, ביצועים מעולים, כששלמה שר, רוקד ומחייך, באנרגיות שיא, לא מתעייף לרגע, וכל זאת יחד עם קהל פעיל ומזג אוויר אידאלי. הייתי בהרבה הופעות, ואני לא זוכרת דבר כזה. כמישהי שמתעבת תור, פקקים ולחץ של תפיסת מקום, זה היה שווה כל רגע. ואעז להשתמש במילה מושלם.
בדרך כלל יש יחס הפוך בין מה שמבוצע בבאלאנס לבין מה שמבוצע בהופעה, אבל הפעם, אור בקצה המנהרה ואני בא, נוגנו מספר פעמים בבאלאנס, ואותתו על ההפתעה המתבשלת.
ואכן, שלמה פתח עם ביצוע בומבסטי ונפלא לאור בקצה המנהרה, שיר רלוונטי כל כך, שלא בוצע 27 שנה לדעתי. ביצוע מופתי וחזק. עוד לא התאוששנו, וקצת אחריו, הגיע אני בא, שיר ששנים לא בוצע, ומבליח לאחרונה רק בפעמים נדירות. וכל שוני באוויר. טירוף.
משם אני כבר לא זוכרת כלום. לא הייתי בהכרה כנראה. מזל שכתבתי כדי לזכור מה שהיה.

זו היתה הופעה ראשונה באוויר הפתוח מאז אוקטובר, ומאז הקיץ הקודם למעשה. שלמה יורד לקהל בשוני לראשונה מאז הקורונה, ואולי לראשונה בעידן אורקסטרת הכיסאות שם. הפעם זה פשוט הרגיש אחרת – משוחרר, שמח.
היו גם רגעים כואבים, כשלהקת אבטיפוס הגיעה להתארח ולבצע את “לעולם לא עוד”, שיר שהלחינו למילותיו קורעות הלב של שמעון אלקבץ שנכח בקהל, ונכתב לזכר ביתו סיוון, אשר נרצחה בכפר עזה יחד עם בן זוגה נאור.
משם המשיכו לתשאירי לי מקום לחבק אותך בחלום, וקיבלו חיבוק גדול מהקהל, ואז עברו לסגירת מעגל כשלהקה מתוקה שרה על מועקה, ולאחר מכן שלמה לקח חזרה את המושכות, הודיע שחוזרים להופעה שלנו, והמשיך לאיסלנד.

שלמה אמר שב7 החודשים האחרונים הוא הבין שהמוזיקה מרפאת, ומרגיש ש 1,500 איש אכן יצאו אתמול בריאים יותר משוני.
לקראת סיום, שלמה עוצר לרגע. “אני מסתכל עליכם, אתם יפים” הוא אומר לקהל. אבל בעצם, כל היופי הזה, כל האושר והחיוכים הקורנים הם השתקפות של היופי והאושר על הבמה.

מצרפת את הסט ליסט המלא של הערב הנדיר הזה, שהיה הרבה יותר מסך כל השירים פה:
1. אור בקצה המנהרה, ביצוע חזק מאין כמותו.
2. שינויי מזג האוויר
3. שיר חייל
4. במטוס סילון
5. אני בא
6. ארץ חדשה
7. פתאום כשלא באת – שלמה מוודא אחד אחד שהדליקו פנסים
8. קצת משונה בביצוע נפלא
9. לעולם לא עוד – אבטיפוס לזכר סיון אלקבץ
10. תשאירי לי מקום לחבק אותך בחלום, שלמה מצטרף לקצת פזמון.
11. (להקה מתוקה שרה על) מועקה
[חוזרים להופעה שלנו]
12. איסלנד
13. נבראתי לך בביצוע נהדר
14. כמו אז
15. אומץ לבקשת הקהל, אחרי ששלמה משתכנע שיש עוד אנשים שמכירים את השיר בנוסף ליושבי השורה הראשונה.
16. לתת ולקחת
17. תגידי
18. זה מה שנשאר – בגרסת הדקלום השקטה והיפה
19. אירוסים – גיל פלדמן מנסה לעבור לאחרי הכל את שיר ושלמה לא זורם, אבל עובר לקטע חליל ארוך ויפה מהרגיל עם אייל מזיג.
20. מלך העולם, גם אותו שלמה מנסה לדקלם ברגע מסויים.
21. אנחנו לא צריכים – שיר שאני לא מצליחה לעבור בלי לבכות. אני זוכרת שבהופעה בינואר, כשהיו 100 ימים, זה הרגיש מחריד, ועכשיו, כשחצינו את קו ה200, בלי אור בקצה המנהרה, זה בלתי נתפס. הנוכחות של הפנים האלו בכל הופעה חשובה כל כך, כדי שגם בתוך כל האנרגיה והשמחה, לא נשכח לרגע.
22. היא לא יודעת מה עובר עלי – מטייל בקהל, לראשונה בשוני מזה שנים
23. ירח
24. לא עוזב את העיר
25. מעביר דף (המיסטיקנים הסינים) – חלקי
26. תתארו לכם
27. להדרן, קיבלנו את הרדופים, בביצוע יפהפה עוד יותר מתמיד. מתנת יום הולדת מושלמת בשבילי.
28. פתאום קם אדם
תודה על הערב הזה, תודה על השמחה שהכנסת לנו ללב, וממשיכה לפעם בו גם יממה אחרי.

*
חלומות דימיוניים זה כל הסיכוי לחיות,
בלי להישבר כל יום כשרע.
לעבור את השנים למצוא איים של טוב,
בקצה המנהרה.
לעשן סיגריה, לחבק אישה בחום,
לקרוא ספרים מתחת למנורה.
לעזוב בחושך, לחפש רק את האור,
בקצה המנהרה.
יושב עכשיו במכונית, לוקח נשימה גדולה,
ביום כזה עוזבים הכל.
שבע וחצי בשעון, זה קורה לכל אחד, שהחולשות גוברות.
אני יכול עכשיו לצעוק, הרי זה לא נגד החוק,
יכול לקרוא שוב לעזרה,
מצד שני יכול לזכור , אותו אומר לה:
“תראי אור בקצה המנהרה”.
כל אחד נפגע, כל אחד נבגד,
כל אחד סוחב רק את עצמו.
כל אחד אוהב, כל אחד עוזב,
לכל אחד יש אור, בחושך הגדול.
(אור בקצה המנהרה)

צילומים ומילים: צופית דוני