ארקדי דוכין ומיכה שטרית הקימו את החברים של נטאשה במגדל העמק בסוף שנות ה-80, והפכו אותה לאחת מלהקות הרוק האהובות והמצליחות. הלהקה מופיעה ברחבי הארץ, עם הופעות רוק מחשמלות שכוללות את כל הלהיטים העל זמניים שלה.
הלהקה פרצה בסוף שנות ה-80, לאחר המעבר של דוכין ושטרית לתל אביב, הלהקה הופיעה בתחרות להקות צעירות בגני התערוכה, הם אמנם לא זכו אך הם לכדו את עיניו של דני בסן, שהמליץ עליהם ליאיר ניצני שהיה באותה תקופה מנכ”ל חברת התקליטים “הד ארצי” – זמן לא רב לאחר מכן הלהקה חתמה על חוזה הקלטות עם “הד ארצי”. אלבומם הראשון שנקרא על שמה של הלהקה, הצליח מאוד וזכה למעמד של אלבום פלטינה, עם מכירות של 40 אלף תקליטים. האלבום כלל את השירים המצליחים “מלנכולי”, “את לא”, “שיר אחר”, “נאמר כבר הכל”, “יש זמן”, ו”יש בך”.
בתחילת שנות ה-90 הלהקה הוציאה את אלבומה השני, “שינויים בהרגלי הצריחה”, שגם הוא נחל הצלחה מסחרית משמעותית. הוא כולל להיטים רבים, ביניהם “על קו הזינוק”, “אם כבר לבד”, “איש בלי נצח”, “אני אוהב אותך”, ועוד. חמש שנים לאחר האלבום השני, הלהקה שיחררה את אלבומה השלישי והאחרון, שהוא גם האלבום הנמכר ביותר שלה – “רדיו בלה בלה”, שזה גם לביקורות מעולות. הוא כולל את השירים “שברי את הטלוויזיה”, “עכשיו אני”, “קוק בצהריים”, “אני לא רוקד כשעצוב” ועוד. שנתיים לאחר צאתו של האלבום השלישי, הלהקה התפרקה בעקבות נתק בין חברי הלהקה – לאחר הפירוק חברי הלהקה יצאו לקריירות סולו, אך בשנת 2008 הלהקה התאחדה ויצאה לסיבוב הופעות גרנדיוזי. לאורך השנים החברים של נטאשה ממשיכים להופיע יחד ומבצעים את השירים האהובים שהפכו ל”המנוני רוק”.
קרדיט צילום החברים של נאטשה: יוסי צבקר
